שפתי חכמים, דברים כ״ה:ה׳

המיוחדים בנחלה כו'. ר"ל דוקא המיוחדים בנחלה שזה יורש את זה אם מת, דהיינו אחים מן האב, פרט לאחים מן האם שאין זה יורש זה את זה. שכל קרובי אביו יורשין אותו, ולא אחיו מאמו. וא"ת למה לי יחדו, תיפוק לי' מג"ש דאחים אחים מבני יעקב, כתיב הכא אחים, וכתיב התם בראשית מב יג שנים עשר עבדיך אחים וגו', מה להלן מן האב אף כאן מן האב. וי"ל כיון שמצינו דנקראו אחים אפי' קרובים, כדכתיב שם יג ח אנשים אחים אנחנו, הוה אמינא אפילו קרובים חייבים לייבם, וכמו שמצינו גבי בועז, לכך כתיב יחדו המיוחדים בנחלה וכו'. ובגמרא פרק ב' דיבמות יז: תירצו בעניין אחר ע"ש. והביאו הרא"ם ע"ש:

עיין עליו בן או בת כו'. ר"ל מדכתיב אין ביו"ד, דהל"ל אין חסר יו"ד, כמו שנכתב בסמוך פסוק ז מאן יבמי חסר יו"ד, ומדכתיב ביו"ד קוראו אין, ואל"ף מתחלף בעי"ן, והוה כאילו כתיב עין. ר"ל עיין עליו, שאם יש לו בן או בת כו' שפטורה מן החליצה ומן היבום: